<h1>מעשה רוקח סימן קפ"ה</h1>
<h2>דף סז:</h2>
בפר' בתרא דנדה אר"י נדה בין בזמנה בין שלא בזמנה לא תטבול אלא בלילה מפני סרך בתה אבל אם סכנה לילך בלילה מפני הגנבים תטבול ביום ח' אע"ג דתנן נדה ויולדת טבילתן בלילה אתקין ר"א בנרש לטבול ביומא דתמניא משום אריותא ר"א ב"י מפני גנבי ואמרינן במס' ביצה ד' י"ח מטבילין את הכל מלפני השבת ואדם אפי' בשבת ואמרינן כל חייבי טביל[ו]ת טובלין כדרכן בין בט"ב בין ביוה"כ ואמרינן בנדה שם א"ל ר"פ לרבא ולאביי מכדי האידנא ספק זבות שווינהו רבנן ליטבלו ביממא דשבעה א"ל משום דר"ש דאמר ואחר תטהר אחר מעשה תטהר אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תבא לידי ספק פ' שמא תבעל לאחר טבילת' מיד ותרא' אחר שתבעל ותסתר כל מה שלפניו ונמצ' שבעל נדה למפרע הלכך לא תטבול אלא סמוך לשקיעת החמה אבל בלילה ח' ממש אינה צריך צאת הכוכבים ויכולה לטבול סמוך לשקיעת החמה דליכ' למיחש הואיל ומחשיך ובא ואמר' במס' שבת פ' כ"כ הרי שהי' שם כתוב על בשרו לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עלי' גמי או סמרטוט ויורד וטובל רי"א לעולם יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף ומסקינן בהא קמפלגי רבנן סברי טבילה בזמנ' אינ' מצו' ור"י סוב' טבי' בזמ' מצו' ובמגיל' ד' כ' אמרינן דאיתקש (שם אית' דאיתקש טבילה להזאה וכן צ"ל כאן) הזאה לטבילה דכתיב וחטאו ביום השביעי ורחץ וטהר ותני' בספרי אם קדמה טבילה להזאה לא יצא דכתיב וחטאו ביום השביעי ואח"כ ירחוץ וטהר ותני' והזה על הטמא ביום השלישי וביום השביעי א"ל אלא שביעי שמיני תשיעי עשירי מנין ת"ל וחטאו מ"מ ואשה שאיחרה טבילה (יכולת) [יכולה] לטבול בשמיני אך טבילה בזמנה יותר מצוה דאין לשהות מצות טבילה דקימ"ל בשילהי יומא ובתענית ד' י"ג כל חייבי טביל[ו]ת טובלין כדרכן בין ביוה"כ בין בט' באב ואמרינן בשבת ד' נ"ה גבי בני עלי מתוך ששהו את קיניהן מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבום נמצא שאין לדחות לילה א' ואמרינן במדרש אמר הקב"ה למשה כמה נפשות אובדות בלילה שהוספת ותני' נשים טובלות בזמנן אפי' אין בעליהן עמהם.
